אתה כאן
sideBar



סיפורו של וילי זאב שטראוכר שייסד את מפעל ארגזי הברוס בטבריה PDF גרסת הדפסה דואר אלקטרוני

bros_2

הבן צבי שטראוכר מספר את סיפורו המרתק של אביו וילי * כיום מוצב שלט הנצחה שקובע על קיר ברחוב העמקים בטבריה (ליד בית החרושת לקרח) לזכרו של וילי שטראוכר ז"ל שיזם והקים את המפעל לארגזי ברוס בטבריה

 צבי שטראוכר מספר על אביו וילי זאב שטראוכר ז"ל שייסד את המפעל הראשון לייצור ארגזי ברוס בטבריה שהיה ממוקם ברחוב העמקים בסמוך לבית החרושת לקרח: "אבי נולד בפולין בשנת 1907 למשפחה של תעשייני עץ מבוקובינה. סבי מורץ שטראוכר ייבא מסורי עץ לניסור בולים מופעלי קיטור ב-1908 לצ'רנוביץ באוקראינה. אבי עוד משחר מנעוריו ניהל גם מנסרות עץ ברומניה.  ב-1936 ביקר אבא בארץ ישראל במסגרת המכביה בת"א לרגל השתתפותה של אחותו ברטל בתחרויות ההתעמלות שלאחריהן עלתה לארץ.

אחיו הבכור אברהם עלה לארץ ב-1934 השתקע בת"א והצטרף לקואופרטיב "הארגז" שעסק בייצור ארגזי עץ מסוגים שונים. בביקורו בארץ ב 1936 הוא הכיר, נפגש והתיידד עם מתיתיהו קרישמן מקיבוץ אפיקים שיזם והקים את מפעל קלת אפיקים ללוחות דיקט.

משפחתנו עלתה לארץ בשנת 1950 יחד עם 2 אחיו הנוספים - יוז'י ויוליוס  ובני משפחותיהם. עם עליית המשפחה החל אבי בהקמת המפעל בטבריה בהמלצת מיתיה קריצ'מן. במפעל היתה מנסרה שעיבדה בולי עץ שיובאו מאפריקה ע"י קלט אפיקים, לקרשים שמהם יוצרו ארגזים שונים. המפעל החל לייצר ב1951 ארגזים לאריזת פירות וירקות עבור "תנובה" וארגזים גדולים לאריזת תפוזים לייצוא עבור "המועצה לשיווק פרי הדר". בשנת 1953 ביקר אבי בארה"ב והתוודע לראשונה לארגזי "הברוס" המיוחדים, ארגזים הבנויים מלוחות דקים שנחתכים מפיסות עץ לאחר ריכוך העץ בבישול, כאשר הארגז "נתפר" אל סרגלי צד במכונת תפירה מיוחדת.

יתרונו של תהליך זה בהובלת הארגזים בצורה פרוסה והרכבתם בבית האריזה לקראת ייצוא התפוזים. מכונת התפירה יובאה מאיטליה ומכונת החיתוך מגרמניה, תוך התבססות על תקציב ממקורות כספי השילומים מגרמניה. מי שכיהן בזמנו כראש העיר בטבריה בשנים אלה - משה צחר- ומיתיה קריצ'מן, תמכו במפעל להשגת מימון ממשלתי כאשר "האחים שטראוכר" (אבי ושני אחיו) היו למעשה חסרי יכולת להשקעה עצמית לרכישת המכונות למפעל. המפעל החל לייצר ארגזי ברוס ב 1955 ,כאשר המפעל העסיק בשיאו כ 180 עובדים והיה מפעל התעשייה הגדול בטבריה באותם הזמנים. באותן שנים התחוללה בארץ "מלחמת הקרטונים בתשלובת ארגזי הברוס, התעשיין סם דובינר מקנדה בנה בלוד את

מפעל "קרגל" לייצור קרטון גלי. המפעל בלוד התחרה בארגזי הברוס על שוק ייצוא התפוזים. השימוש בקרטון גלי לאריזת תפוזים לייצוא התברר כטעות מאחר ותיבת הקרטון האטומה גורמת לפרי להירקב בשעת המסע באניה לשווקים באירופה.

בנקודה זו המועצה לשיווק פרי הדר העדיפה את ארגזי הברוס על פני הקרטונים והמפעל בטבריה זכה בהזמנה של 2.5 מיליון תיבות ברוס שיוצרו בטבריה.

תעשית העץ בארץ עקבה אחרי "מלחמת הקרטון בברוס" ולאחר ניצחון הברוס הוקמו שני מפעלים גדולים בארץ, האחד בעין השופט והשני באשקלון מבוססים על מכונות אמריקאיות.

ה"אחים שטראוכר" לאחר הרפתקה כושלת לבנות מפעל של ברוסים בנתניה בסיוע חברת השקעות זרה - PEC חזרו לטבריה לבסוף מותשים. ב 1960 אבי פשט את הרגל, אחד האחים נפטר והאח השלישי ירד עם משפחתו לדרום אפריקה.

מפעל "האחים שטראוכר" סגר שעריו בטבריה ב 1960".

בתמונה לעיל: וילי זאב שטראוכר ז"ל מייסד מפעל ארגזי הברוס בטבריה.

bros_3

בתמונה: תהליך ייצור הארגזים במפעל

bros_1

בתמונה: נוסח השלט שהציב הבן, צבי שטראוכר במיקומו של המפעל בסמוך לבית החרושת לקרח ברחוב  בעמקים בטבריה.

קרדיט תמונות: צבי שטראוכר/ דוברות והסברה עיריית טבריה.

 
מפה תיירותית small_line_02 מסלולי טיול small_line_02 נופשים בחופים