בעקבות לוחמי תש"ח בטבריה

מיום כט' בנובמבר 1947 שרר בעיר שקט מתוח.
כז' באדר א' (3/3/48) – חילופי אש בשוק, כל התושבים היהודים הוצאו מהעיר העתיקה ובמקומם נשארה מחלקת לוחמים.
סוף חודש מרץ – הערבים חסמו את היציאה הצפונית לעיר.
כח' באדר ב' (8/4/48) – חילופי אש כבדים בין השכונות, טבריה נתונה במצור.
כט' אדר ב' (9/4/48) – לעיר העתיקה נכנס משוריין עם אספקת מזון, ביציאה עלה על מוקש ונשרף, כתוצאה מכך, רחל סבאג זקנה כבת 90 נשרפה במשוריין. מעשה גבורה של נער צעיר, הציל את נוסעי המשוריין.
א'-ב' ניסן (11/4/48- 10) – הכח הנצור בעיר העתיקה נתון למתקפה,משתדל להחזיק מעמד.
ב' ניסן (11/4/48) – משה ג'ינו יצא בלילה בשחיה למלון "גלי כנרת" להודיע על מצבהנצורים ובאותו לילה חזר עם מכשיר קשר.
ג' ניסן (12/4/48) – "המחלקה היבניאלית" כבשה את הכפרים שוק קדומי, נאסר-אדין על המורדות החולשים על העיר.
ד' ניסן (13/4/48) – תגבורת של לוחמים מגיעה בלילה בסירות מעין גב.
ז' ניסן ( 16/4/48) – חבלנים של ההגנה פוצצו את בניין המפקדה הערבית בית"סית מחפוזה".
ח' ניסן (17/4/48) – "מלון טיבריאס" נכבש ע"י הפלמ"ח.
ט' ניסן (18/4/48) – הכח הערבי נשבר. הערבים מבקשים לעזוב את העיר בסיוע ובחיפוי הבריטים.
י' בניסן – (19/4/48) – מפקד ההגנה בעיר מודיע:

העתק כרזה שהופצה ב-19/4/48, לאחר שחרור העיר.

סיור בעקבות לוחמים

המערכה לשחרור העיר טבריה תש"ח, 1948

מוקדים מרכזיים במסלול הלחימה במערכה:

תחנה מס' 1

בית סית' מחפוזה. המיקום – בתחילת רח' הצנחנים.

הבניין שימש כמפקדת הכוחות הערביים.

בתאריך 16/4/48 בשעות הלילה, פוצץ הבניין ע"י המחלקה היבניאלית שהגיעה למקום לאחר שכבשה את הכפרים הערביים הקטנים שהיו על ההר.

תחנה מס' 2

שכונת ג'וב אלבן. שכונה ערבית מחוץ לחומות העיר. חלשה על בתי העיר העתיקה ועל גגותיה הציבו עמדות ירי שהיוו איום אסטרטגי.

תחנה מס' 3

מצודת העיר.

המצודה נבנתה במאה ה-18 ע"י דאהר אל עומר.

במלחמת תש"ח שמשה המצודה את ערביי טבריה כמחסן נשק ועמדת ירי.

תחנה מס' 4

מלון טיבריאס – אכסניית הנוער ע"ש "מיוחס".

המלון שימש את הצבא הבריטי. כשעזבו הבריטים את הארץ, עבר הבניין לידי הערבים ובכך שלטו על הכניסה הצפונית של טבריה ועל הדרך לישובי הצפון. סמו את הדרך לצפון והיה צורך בפעולה מיידית לשחרור ישובי הצפון. בתאריך 17/4/48 כבש הפלמ"ח את המלון וטיהר את הרחוב היורד לכנרת.

תחנה מס' 5

בית מזומן ברח' הירקון.

דרך רחוב הירקון ניתן היה להיכנס ברכב לעיר העתיקה.

בתאריך 9/4/48 נכנס לעיר רכב משוריין להביא אספקה, בצאתו המתינו לו הערבים ופתחו באש מעמדות שהיו משני צידי הכביש. אנשי המשוריין ניצלו תודות לתושייתו של נער שהשליך רימונים על העמדה מעל גג בית.

תחנה מס' 6

בית חכם רבנו (מלון קיסר)

כאן עמד ביתו של ראש הקהילה היהודית. לאחר שכל תושבי טבריה פונו מבתיהם, התבצרה כאן בבית זה מחלקה בת 25 חברים שתפקידה היה להחזיק עמדות בעיר העתיקה.

תחנה מס' 7

בית כנסת בעיר העתיקה.

בית הכנסת העתיק "עץ חיים" ע"ש ר' חיים אבולעפיה, מחדש הישוב היהודי בטבריה ובית הכנסת "הסניור" שנבנה שנתיים לאחר רעש האדמה שהחריב את העיר.

אזור בתי הכנסת היה מרכז חייהם של יהודי טבריה והעיר העתיקה.

תחנה מס' 8

על הטיילת, אזור בתי הקפה.

הקשר עם המחלקה הנצורה בעיר העתיקה נותק והדרך אל מחוץ לעיר הייתה בדרך הים. בליל 12/4/48 יצא אחד הלוחמים (משה ג'ינו) בשחייה לעבר מלון "גלי כנרת", שבו ישבה מפקדת ההגנה, להודיע על מצב הנצורים. בשובו הביא עמו ציוד חיוני ותחמושת. כמו כן, בתאריך 16/4/48 הגיעה תגבורת של לוחמים שיצאה בסירות מעין גב לכיוון המחלקה הנצורה.

תחנה מס' 9

הכניסה הדרומית לעיר.

הערבים שלטו על היציאה הדרומית מהעיר ובתיהם נבנו צמוד לקיר החומה. הישוב היהודי מחוץ לחומה סבל מקרבתו לשער הדרומי ששלט על המעבר לעמק הירדן.

תחנה מס' 10

העמדה ע"י מלון גלי כנרת

הדרך לעמק הירדן הייתה בשליטה מלאה של כוחות ההגנה, אך מדרום לכנרת שכנה העיירה הערבית העוינת סמך שהיא צמח. הפחד מפני פלישה לארץ חייב הקמת עמדות תצפית והגנה.

תחנה מס' 11

אנדרטת השחרור ברח' הגליל.

במקום מוצבת אנדרטה עם תותח ששימש את הלוחמים במערכה לשחרור העיר.

אנדרטה זו מציינת את המערכה לשחרור העיר ואת מלחמת העצמאות.