הכנרת ממוקמת בצפון מזרח מדינת ישראל, בשקע הירדן. שטחו של אגן ההיקוות  של אגם הכנרת הוא 2,730 קמ"ר (מתוכו כ- 2,000 קמ"ר בשטח מדינת ישראל).
היחס בין שטח הכינרת לבין שטח אגן ההיקוות הוא 1:16. שטחו של אגם הכנרת נע בין 168 קמ"ר (במפלס של 209- מ') ל- 158 קמ"ר (ברום של 215- מ').
אורכו של האגם הינו 21 ק"מ ורוחבו המרבי 12 ק"מ. נפחו הכולל של האגם הינו 4.13 מיליארד קוב, כאשר הנפח התפעולי בין הקו האדום העליון (208.80- מ') לקו האדום התחתון (213.0- מ') עומד על 692 מלמ"ק. אוגר המים עד למפלס המינימום הקבוע בחוק, 214.87- מ', מסתכם ב- 991 מלמ"ק. 

הכנרת משמשת כמאגר תפעולי וכמקור אספקת מים למערכת הארצית, לצרכנים מקומיים ולממלכת ירדן ומספקת בין רבע לשליש מאספקת המים הטבעיים במדינה.
מקורות המים לכינרת הם נהר הירדן העליון (תורם לאגם כ- 440 מלמ"ק בשנה בממוצע לתקופה 1975-2008), הגשם הישיר על פני האגן (כ- 65 מלמ"ק בשנה), נחלים המתנקזים לאגם מרמת הגולן ומהגליל המזרחי (כ- 80 מלמ"ק בשנה בממוצע) ומעיינות (30-40 מלמ"ק בשנה). ההתאדות השנתית הממוצעת מהאגם מסתכמת בכ- 230 מלמ"ק.
השונות הגבוהה של הכניסות מן המקורות הללו באה לידי ביטוי במקדם השתנות גבוה של המים הזמינים  (סטיית התקן של נפחי המים הזמינים הינה 67% מהממוצע הרב שנתי). מפלס הכנרת תלוי בכניסות ויציאות המים הטבעיים ממנה ומשאיבות שהיקפן נקבע על ידי החלטות תפעוליות ברשות המים. אתר השאיבה המרכזי מהכנרת נמצא בחופה הצפון-מערבי (אתר "ספיר של חב' "מקורות") והוא מחובר למערכת המוביל הארצי אשר מספקת את מי הכנרת לאזורים שונים בארץ.

מדידות רציפות של מפלס הכנרת קיימות משנת 1926. מפלס המים המכסימאלי שנמדד בכנרת עמד על 208.20- מ' ב- 27/01/69 ומפלס המינימום הגיע לרום של 214.87- מ'  ב- 29/11/01.  כיום רום זה הוא גם המפלס המינימאלי הקבוע בחוק.

ריכוז הכלוריד באגם הכנרת (200-300 מגכ"ל) גבוה משמעותית מריכוז הכלוריד במי גשם (10-15 מגכ"ל) וזאת עקב כניסת מים מלוחים ממעיינות הנמצאים באזור טבחה (כגון מעיין נור). בשנים גשומות, בהן נפח המים המתוקים הנכנסים לכנרת מנהר הירדן גדול, יורד ריכוז הכלוריד באגם ואילו בשנים שחונות הוא עולה. החל משנת 1965 מפעילה חב' מקורות את "מוביל המים המלוח" אשר תופס חלק ממי המעיינות המלוחים לפני כניסתם לכינרת ומעבירם אל הירדן הדרומי.

 

      

העיר טבריה, עיר הכינרת, מצטרפת למאמץ הלאומי ובתוך כך לוקחת בימים אלה חלק בקמפיין רשות המים, המבקש להעלות את המודעות למשבר החמור במשק המים, למצבו העגום של האגם הלאומי וקורא לציבור הרחב לחסוך במים.
במסגרת זו, הפיקה העירייה מערך שילוט מקיף שיוצב בימים הקרובים ברחבי העיר, הנושא את המסר "חייבים להציל את הכינרת" ונועד להעלות את המודעות העירונית למשבר המים.

"טבריה, הידועה כעיר הכינרת, בוחרת לקחת חלק פעיל במאמץ הלאומי ולהוות דוגמא לרשות הפועלת ליצירת חיסכון ומניעת בזבוז מים, המהווים כיום משאב נדיר. מעבר לקריאה להתגייסות למאמץ הלאומי ולפעולות שנועדו להעלאת המודעות העירונית למשבר החמור במשק המים, בחרנו לפעול באפיקים נוספים כדי לחסוך במים" אמר ראש העירייה- זוהר עובד המוביל את המהלך.

בין הפעולות אותן מוביל ראש העירייה לחיסכון במים הינה היוזמה להחליף חלק מערוגות הגינון והגינות הציבוריות הפרוסות ברחבי העיר, ומצריכות השקיה רבה, בערוגות פרחים המפוסלים מברזל. בדרך זו תישמר חזותה המטופחת של העיר ללא צורך בהפניית משאבי מים רבים לטובת השקיה.
החלטה זו תיושם כבר בשבועות הקרובים במעגלי התנועה החדשים שהוקמו בציר "יהודה הנשיא", שיקושטו בערוגות פרחי ברזל צבעוניים וססגוניים.

למידע נוסף אודות משבר משק המים בישראל ודרכים לחסכון במים, ניתן לפנות לאתר האינטרנט של רשות המים, שכתובתו: www.water.gov.il